במשחקי כדורסל יש עשרה שחקנים על המגרש, אבל הם מתחלפים כל הזמן. אחד הדברים החשובים ביותר הוא החוזק של הספסל שיכול להכריע משחקים, בין אם דרך מייצרי נקודות שמשפיעים מיידית (לו וויליאמס, דניס שרודר) או שחקנים משלימים שנותנים הגנה טובה וריווח מהחמישייה השנייה. לאיזה קבוצה יש את הספסל הכי טוב ב-NBA? באנו לבדוק.

המובילה בליגה היא ככל הנראה מילווקי באקס. לספסל של הבאקס יש כיסאות מחוממים (יכולים להגיע עד 41 מעליות צלזיוס, לפי ESPN) שיכולים לעלות ולרדת בלחיצת כפתור כדי להתאים לאורך של כל שחקן, מג'ורג' היל עד יאניס אנטדקומפו. אלה הכיסאות המחוממים הראשונים באולם NBA ומדובר בפיתוח יעודי למילווקי מבחינת החימום והגמישות של הכיסאות. מילווקי ניצחו 28 מ-31 משחקי בית העונה, המאזן הטוב בליגה בפער. יכול להיות שהספסל המחומם השפיע על כך.

השחקנים, לפחות במילווקי, מעריכים את זה. מלקולם ברוגדון, שעבר מאז לאינדיאנה, אמר שהמושבים נהדרים בזכות התאמת הגובה, נוסף על החימום. כשהמושב מותאם יותר לשחקן אז השחקן עולה למגרש אחרי שנח בצורה טובה יותר ומגיע מחומם, פשוטו כמשמעו. שחקנים מסויימים של הבאקס, לפי אחד הטריינרים של המועדון, התלוננו על חוסר גמישות אחרי שישבו על הספסל הרגיל. זאת הסיבה לשינוי הזה שמשפיע גם על הצלחת מחליפי הבאקס – השילוב של ארסן אליאסובה, ג'ורג' היל ופט קנינגטון עם נט רייטינג של 16.2+ במשחקי הבית (111 דקות) ו-19.7- בחוץ (101 דקות). יכול להיות שגם לספסל עצמו יש השפעה על כך. "זה בונוס נחמד, אתה יכול לחמם את הישבן לפני שאתה עולה למגרש. לא היה לי שום דבר לפני כן", אמר היל כשנשאל על הנושא.

קבוצה אחרת עם ספסל נהדר היא דאלאס מאבריקס. כבר ב-2002, כשנתיים לאחר שקיובן קנה את המאבריקס, הותקן באמריקן איירליינס ארינה ספסל חדש עם כיסאות מרופדים ונוחים. המאבס נחשבים לפורצי דרך בנושא ועד היום הספסל שלהם נחשב לאחד הטובים ביותר באן.בי.איי, כשהם הקבוצה הראשונה עם כיסאות שניתן להגביה ולהנמיך בהתאם לרצון השחקן היושב עליהם כשמאז התופעה הגיע למגרשים נוספים, כמו באורלנדו, אבל לא לכולם.

שאר הקבוצות יחסית חלשות בתחום. ראינו את הלייקרס, בתקופה בה פיל ג'קסון אימן את הקבוצה, נותנת לזן מאסטר כיסא אורתופדי בהתחשב בבעיות הגב מהן ג'קסון סבל. בגובה 2.03 מ', ג'קסון לא שונה מהממוצע בליגה בה רוב השחקנים יושבים על כיסאות מתקפלים, בדומה לאלה בבתי הקולנוע. שחקנים משתמשים לעתים במעין מושבי בטיחות, מהסוג שיש לילדים במכוניות, כדי לשבת בצורה נוחה יותר – פתרון יצירתי, אבל טיפה מגוחך בהתחשב בתקציבי העתק של הליגה. הניקס חילקו לשחקנים מושבים כאלה בעבר, גם בבית וגם בחוץ. במקרים אחרים אין מספיק לכולם, מה שמוביל למקרים כאלה (לברון ג'יימס לקח את הריפוד של טיירון לו, מאמנו).

רוב הספסלים בליגה של היום לא מותאמים לאנשים הגבוהים שיושבים עליהם. הם ברוחב של כיסאות סטנדרטיים, פחות או יותר, כשהליגה דורשת שיהיו מושבים רצופים – למעשה אין ספסל באף מגרש, אלא שורה ארוכה של כיסאות. כיסאות טובים יותר יכולים לשפר את יתרון הביתיות של הקבוצה שמשתמשת בהם ואת הביצועים של שחקנים שעולים למגרש אחרי זמן בחוץ. זה יכול להיות משמעותי.

1 באפריל שמח!